הפיגוע במסעדת סבארו
|
10.8.2001
יהודה משי זהב
חלום בלהות בבירת ישראל

הימים ההם, של האינתיפאדה השנייה, זכורים לנו, מתנדבי זק"א, כחלום בלהות. הלכנו לישון עם בגדים כשתיק הציוד צמוד למיטה. בבוקר השאלה לא הייתה האם יהיה פיגוע אלא איפה יהיה. רצנו מאירוע לאירוע.

בשנים 2001 ו־2002 נרצחו ונפצעו ישראלים רבים. אחד הפיגועים היותר קשים מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה היה במסעדת סבארו במרכז ירושלים, ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו. בצהריים של יום חמישי, ה־9 באוגוסט 2001, מחבל מתאבד, פעיל חמאס, פוצץ את עצמו במקום. 15 ישראלים, מתוכם שבעה ילדים, נרצחו, ו־140 נפצעו.

המסעדה נהרסה. חלונות הראווה הגדולים והציוד הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש, אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ קרסה התקרה על הנפגעים. בין ההרוגים היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר: אבי המשפחה, אשתו ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה.

יחד עם יתר כוחות ההצלה והביטחון הוקפצנו, מתנדבי זק"א, לזירה. המראה היה קשה מנשוא. שעות רבות וקשות עסקנו בטיפול בזירה, שהייתה פזורה על פני מרחב גדול; טיפול בפצועים ועבודת הקודש של טיפול בכבוד המת. טיפסנו על גגות, על צמרות עצים ולגובהם של בניינים ומרפסות. אספנו את כל הממצאים החייבים בקבורה.

אחרי פינוי גופות החללים והממצאים הרבים מצאתי את עצמי עומד בחלל המסעדה מול שלוש חביות מלאות בדם. חלונות הראווה שהתרסקו גרמו לכך שהצטבר דם רב על רצפת המסעדה. העברנו אותו לתוך חביות. הלם וזעזוע אחזו בי ברגעים אלה. שלוש חביות של דם יהודי שנשפך כמים בלב ירושלים, בירת מדינת ישראל. התבוננתי בדם שבחביות כלא מאמין ונזכרתי בפסוק מספר יחזקאל: "ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי".