מדינת ישראל היא נס. זה לא שאנחנו מחמיאים לעצמנו. אומרים את זה החברים שלנו, בעולם. כשנשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי ביקר בישראל, הוא היטיב להגדיר את סיפור המדינה הזאת. "הקמת מדינת ישראל היא בבחינת נס", הוא אמר.

מדינת ישראל היא נס, אבל בשנה האחרונה הפוליטיקה הישראלית היא אסון. בישראל היו כבר משברים פוליטיים, מערכות בחירות דרמטיות, מהפכים, ראשי ממשלה התחלפו – אבל השנה האחרונה עיצבה את הפוליטיקה הישראלית לאחד מרגעי השפל שלה.

בין אם בצדק או לא – מחולל המשבר הוא בנימין נתניהו. הוא כבר לא רק יו"ר מפלגה גדולה, פוליטיקאי מוכשר שנערץ על ידי תומכיו בקנאות - אלא גם ראש הממשלה הראשון בהיסטוריה שסוחב על גבו שלושה כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הנתון התקדימי הזה הפך את המערכת הפוליטית והדמוקרטית שלה לחבולה, מסוכסכת וייצרית להחריד. שתי מערכות הבחירות האחרונות גלשו כבר מעבר לפוליטיקה ודמוקרטיה: הן מתחו את העצבים החשופים והרופפים של אוכלוסיות רבות בישראל. הקיטוב התרחב, הפער גדל והשנאה יוקדת. קצת אירוני שדווקא בשבועות האחרונים מדברים כאן על אחדות.

באפריל 2018 ניגשה מדינת ישראל לבחירות. לא הייתה הכרעה. בספטמבר 2018 נכפתה עלינו מערכת בחירות בפעם השנייה לאחר שנתניהו לא הצליח להקים ממשלה ובמקום להעביר את המנדט לגנץ – הוא מיהר לפזר את הכנסת ולהכריז על מערכת בחירות נוספת. הכאוס רק העצים, ופנינו כבר למערכת בחירות שלישית, ככל הנראה במארס 2020. דמיינו לכם אדם במדינת ישראל שהיה מנבא לנו את התסריט ההזוי הזה? הוא היה מסיים בגהה. תחשבו: תינוק שנולד באפריל השנה יסיים את השנה הראשונה לחייו עם היסטוריה של 3 מערכות בחירות; חייל בן 19 יגיע בשנה אחת 3 פעמים לקלפי. טרלול אמיתי.

השנה הפוליטית הזאת נמצאת על הסקלה שבין כאוס לשינוי. נתניהו מכהן בתפקיד כבר למעלה מעשר שנים ברציפות. בגלל הפלונטר הפוליטי ומצבו המשפטי של נתניהו – אין כאן ממשלה. פעם ראשונה מזה כעשור שיש מועמד שמאיים על שלטונו. בכחול לבן לא מוכנים לשבת תחתיו, ובליכוד נשמעים קולות הדורשים שינוי. האם מערכת בחירות שלישית תשנה את מאזן הכוחות? נראה שלא. ומה אז? לאלוהים הפתרונים.

‍